הנחלים ואגני ההיקוות בישראל נושאים בשלושה תפקידים עיקריים: תפקודי נגר וניקוז; שמירה על המגוון הביולוגי, ערכי הטבע והנוף, וכן הם משמשים כצירים וכמוקדים לפנאי ונופש. מטרת עבודה זו היא לגבש המלצות לדרכים הנדרשות כדי לקדם שילוב מיטבי בין תפקודים אלו. העבודה נערכה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון נערך מיפוי וניתוח המצב הקיים בכמה היבטים - ההיבט המשפטי, ההיבט התכנוני, היבטים מנהליים ותקציביים, והיבטים אקולוגיים והנדסיים (ראו “דוח שלב א’- ניתוח תמונת המצב הקיים”). בשלב השני גובשו המלצות למדיניות, וכן דרכים וכלים ליישום המלצות אלו. כל אלו יובאו להלן בקצרה.

מחקר המדיניות מציע לשנות את המערך הדיכוטומי שנבנה מאז שנות החמישים, הבנוי על הפרדה בין התפקודים ועל מתן עדיפות לשיקולי הניקוז על פני ההיבטים הסביבתיים. המסמך מציע לאמץ גישה אינטגרטיבית בניהול מערך הנגר העילי בנחלים ולהשתיתה על מטרת על, כדלקמן: “נחלי ישראל יזכו למעמד, להכרה ולמשאבי ניהול שיבטיחו את תפקודם החיוני לאספקת שירותי המערכת האקולוגית החיונית לרווחת האדם והחברה ובכלל זה: קיום ושיקום של המגוון הביולוגי והמגוון הנופי של הארץ ותפקודם כצירים מרכזיים לפעילויות פנאי ונופש, תפקודים סביבתיים אלו יעמדו גם בבסיס תפקודם של הנחלים כעורקי הניקוז הראשיים”.

צוות המחקר
פרופ’ עזרא סדן, רות לובנטל- מנהל וכלכלה | דר’ אבנר קסלר- הנדסת ניקוז | עו”ד ישי שנידור- ההיבט המשפטי | אבי אוזן- אקולוגיה | איריס האן, עמית שפירא- מדיניות תכנון וההליך התכנוני| מרכז המחקר: עמית שפירא
ספטמבר● 2011